טיול למצוק הארבל
טיול למצוק הארבל
חרוב בודד עם תצפית מדהימה על הכינרת ועל הגולן והגליל, ומבצר מערות שנכבש באמצעות ארונות ששולשלו מראשי המצוקים. הטיול הרגלי הקלאסי אל הר ארבל, דרך מושב ארבל וחורבת ארבל, ובסופו טבילה במי הכינרת או תענוגות אחרים לחופי האגם.
ביקור בימי המשנה
הר ארבל הוא שיאו של גוש הרים נטוי, שאגפו הצפוני–מזרחי צונח במצוק אל בקעת גינֵיסַר. המצוק מתנשא כ–400 מ' מעל הכינרת, ויש בו כל המרכיבים שטיול טוב נזקק להם: תצפית מרהיבה, ירידה הרפתקנית, מבצר מערות ציורי, וגם צמחים רבים, שאחדים מהם נדירים.
הנסיעה אל הר ארבל מתחילה בנסיעה אל מושב ארבל: בצומת כפר חיטים ❶ פונים מכביש מספר 77 אל כביש מספר 7717, ואחרי נסיעה של כ–3 ק"מ פונים ימינה (צפונה) לכיוון מושב ארבל. בצומת בכניסה למושב פונים שמאלה ❷, אל כביש שעוקף את היישוב ומוליך אל חורבת ארבל ואל שמורת ארבל (יש שילוט). סעו בזהירות. הכביש משובש ויש בו בורות.
הכביש עובר ליד חורבת ארבל ❸. כדאי לרדת מהמכונית ולסייר באתר. יש כאן שרידים של בית–כנסת מהמאה ה–4 ושרידים רבים של מיבנים קדומים. שמה הערבי של חורבת ארבל הוא ח'ירבת אירבּיד, והוא משמר כנראה את שמו הקדום של המקום. מארבל בא כנראה ניתאי הארבלי, שהיה מחכמי הזוגות, ואחרי חורבן בית שני היתה ארבל מקום מושבו של משמר הכוהנים ממשפחת ישוע. המסורת מזהה כאן את קברו של ניתאי הארבלי, ומסורות אגדיות מזהות כאן את קבריהם של דינה ולוי בני יעקב, וכן את קברו של שת בן אדם הראשון.
בסוף הביקור בחורבת ארבל ממשיכים בנסיעה צפונה. עוד קילומטר ומגיעים אל רחבת חניה ❹. שביל עם סימון אדום יוצא מהרחבה ועולה אל פיסגת הארבל, שסימן הזיהוי שלה הוא עץ חרוב בודד. בצד השביל נראים סימני חציבה – שרידים של מחצבה עתיקה. על גוש סלע שממנו נחצב ארון קבורה (סרקופג) יש קבוצה של לוֹעָנית הסלעים, שהיא צמח נדיר ביותר שכאן מקום חיותו היחיד בצפון הארץ (פורחת בחודשים מרס-אפריל). עוד מעט ואנחנו מגיעים אל החרוב הבודד שעל הפיסגה ❺, מתקרבים אל המעקה, ובבת אחת מתגלה לנו נופם של הכינרת ושל בקעת גיניסר.
מבצר עם נוף
בראש ההר פונה השביל המסומן אדום שמאלה והולך על שפת המצוק ממש. לאחר כמה מאות מטרים ניתקל בסימון המכוון ימינה ❻, אל שביל היורד בתלילות אל תחתית המצוק. לאורך השביל יש צמחי סלעים רבים, ובראשית האביב פורחים כאן יקינטונים רבים. נרד בזהירות, ונמשיך על המצוק ימינה (לצפון־מזרח) עד רגלי מצודת ארבל (קַלְעַת אבן מָעאן) ❼.
נטפס ב"מדרגות" וניכנס אל חדרי המבצר. תחילה נעשה את דרכנו בפרוזדור חצוב בסלע, וממנו נעלה ל"מרפסת" שלידה נראים שרידי ביצורים וחרכי ירי. נדלג אל קומה נוספת עד לחלקו העליון של המבצר, שממנו נשקף נוף עוצר נשימה.
ארבל הקדומה שכנה על אם הדרך, וזו היתה סיבה מספיק טובה כדי שבמהלך הדורות תדע לא מעט מלחמות. השרידים הנוכחיים הם מהמאה ה־71, עת שוקם המבצר על־ידי בן משפחתו של האמיר הדרוזי פַחְ’ר א־דין, אך נראה שהמערות בסביבה שימשו כביצורים כבר בימי קדם.
על אחת המלחמות הקשות שהתנהלו במצוקי ארבל לומדים אולי מדברי הנביא הושע (הושע י 41). על מלחמה אחרת מסופר אצל יוסף בן מתתיהו: בראשית ימי שלטונו של הורדוס בגליל התבצרו במערות שרידי המורדים בהורדוס (83 לפנה"ס). בן מתתיהו מספר כי בגלל מיקומן התקשו חייליו של הורדוס לכבוש את המערות. לבסוף שולשלו "ארונות" ובתוכם חיילים משפתו העליונה של המצוק אל פתחי המערות, והחיילים שבהם משכו את המורדים והשליכו אותם אל התהום באמצעות מוטות ארוכים שבקצותיהם ווים.
ממבצר ארבל יורד שביל תלול המסומן אדום אל הכפר הבדואי חמאם ❽, ליד כביש מגדל-מע'אר. כ־02 דקות ירידה ואנו בערוץ נחל ארבל (ואדי חמאם), נכונים לסיים את סיורנו בטבילה בכינרת. מי שרוצה לחזור ברגל למכונית בראש המצוקים, ישנס מותניו, ימשיך מעט מזרחה, יפגוש את סימון "שביל ישראל" ויעלה עם השביל חזרה לרחבת החניה.
חרוב בודד עם תצפית מדהימה על הכינרת ועל הגולן והגליל, ומבצר מערות שנכבש באמצעות ארונות ששולשלו מראשי המצוקים. הטיול הרגלי הקלאסי אל הר ארבל, דרך מושב ארבל וחורבת ארבל, ובסופו טבילה במי הכינרת או תענוגות אחרים לחופי האגם.
ביקור בימי המשנה
הר ארבל הוא שיאו של גוש הרים נטוי, שאגפו הצפוני–מזרחי צונח במצוק אל בקעת גינֵיסַר. המצוק מתנשא כ–400 מ' מעל הכינרת, ויש בו כל המרכיבים שטיול טוב נזקק להם: תצפית מרהיבה, ירידה הרפתקנית, מבצר מערות ציורי, וגם צמחים רבים, שאחדים מהם נדירים.
הנסיעה אל הר ארבל מתחילה בנסיעה אל מושב ארבל: בצומת כפר חיטים ❶ פונים מכביש מספר 77 אל כביש מספר 7717, ואחרי נסיעה של כ–3 ק"מ פונים ימינה (צפונה) לכיוון מושב ארבל. בצומת בכניסה למושב פונים שמאלה ❷, אל כביש שעוקף את היישוב ומוליך אל חורבת ארבל ואל שמורת ארבל (יש שילוט). סעו בזהירות. הכביש משובש ויש בו בורות.
הכביש עובר ליד חורבת ארבל ❸. כדאי לרדת מהמכונית ולסייר באתר. יש כאן שרידים של בית–כנסת מהמאה ה–4 ושרידים רבים של מיבנים קדומים. שמה הערבי של חורבת ארבל הוא ח'ירבת אירבּיד, והוא משמר כנראה את שמו הקדום של המקום. מארבל בא כנראה ניתאי הארבלי, שהיה מחכמי הזוגות, ואחרי חורבן בית שני היתה ארבל מקום מושבו של משמר הכוהנים ממשפחת ישוע. המסורת מזהה כאן את קברו של ניתאי הארבלי, ומסורות אגדיות מזהות כאן את קבריהם של דינה ולוי בני יעקב, וכן את קברו של שת בן אדם הראשון.
בסוף הביקור בחורבת ארבל ממשיכים בנסיעה צפונה. עוד קילומטר ומגיעים אל רחבת חניה ❹. שביל עם סימון אדום יוצא מהרחבה ועולה אל פיסגת הארבל, שסימן הזיהוי שלה הוא עץ חרוב בודד. בצד השביל נראים סימני חציבה – שרידים של מחצבה עתיקה. על גוש סלע שממנו נחצב ארון קבורה (סרקופג) יש קבוצה של לוֹעָנית הסלעים, שהיא צמח נדיר ביותר שכאן מקום חיותו היחיד בצפון הארץ (פורחת בחודשים מרס-אפריל). עוד מעט ואנחנו מגיעים אל החרוב הבודד שעל הפיסגה ❺, מתקרבים אל המעקה, ובבת אחת מתגלה לנו נופם של הכינרת ושל בקעת גיניסר.
מבצר עם נוף
בראש ההר פונה השביל המסומן אדום שמאלה והולך על שפת המצוק ממש. לאחר כמה מאות מטרים ניתקל בסימון המכוון ימינה ❻, אל שביל היורד בתלילות אל תחתית המצוק. לאורך השביל יש צמחי סלעים רבים, ובראשית האביב פורחים כאן יקינטונים רבים. נרד בזהירות, ונמשיך על המצוק ימינה (לצפון־מזרח) עד רגלי מצודת ארבל (קַלְעַת אבן מָעאן) ❼.
נטפס ב"מדרגות" וניכנס אל חדרי המבצר. תחילה נעשה את דרכנו בפרוזדור חצוב בסלע, וממנו נעלה ל"מרפסת" שלידה נראים שרידי ביצורים וחרכי ירי. נדלג אל קומה נוספת עד לחלקו העליון של המבצר, שממנו נשקף נוף עוצר נשימה.
ארבל הקדומה שכנה על אם הדרך, וזו היתה סיבה מספיק טובה כדי שבמהלך הדורות תדע לא מעט מלחמות. השרידים הנוכחיים הם מהמאה ה־71, עת שוקם המבצר על־ידי בן משפחתו של האמיר הדרוזי פַחְ’ר א־דין, אך נראה שהמערות בסביבה שימשו כביצורים כבר בימי קדם.
על אחת המלחמות הקשות שהתנהלו במצוקי ארבל לומדים אולי מדברי הנביא הושע (הושע י 41). על מלחמה אחרת מסופר אצל יוסף בן מתתיהו: בראשית ימי שלטונו של הורדוס בגליל התבצרו במערות שרידי המורדים בהורדוס (83 לפנה"ס). בן מתתיהו מספר כי בגלל מיקומן התקשו חייליו של הורדוס לכבוש את המערות. לבסוף שולשלו "ארונות" ובתוכם חיילים משפתו העליונה של המצוק אל פתחי המערות, והחיילים שבהם משכו את המורדים והשליכו אותם אל התהום באמצעות מוטות ארוכים שבקצותיהם ווים.
ממבצר ארבל יורד שביל תלול המסומן אדום אל הכפר הבדואי חמאם ❽, ליד כביש מגדל-מע'אר. כ־02 דקות ירידה ואנו בערוץ נחל ארבל (ואדי חמאם), נכונים לסיים את סיורנו בטבילה בכינרת. מי שרוצה לחזור ברגל למכונית בראש המצוקים, ישנס מותניו, ימשיך מעט מזרחה, יפגוש את סימון "שביל ישראל" ויעלה עם השביל חזרה לרחבת החניה.
בתי–הכנסת העתיקים
שכמותם אנחנו פוגשים בארץ, בנויים בסגנונות שונים, כנראה בהתאם לתקופתם. הקדומים ביותר נבנו לפי הסברה בסוף המאה ה–2 לאחר כשלון מרד בר כוכבא.
בתי–הכנסת מאותה תקופה הצטיינו בפאר חיצוני בנוסח בסיליקה – אולם תווך גדול, עמודים ושני אולמות קטנים משני צידיו. חזית בית–הכנסת פנתה לירושלים ובה נקבעו 3 פתחים. בית–הכנסת בארבל יוצא דופן. פתח הכניסה שלו קבוע בקיר המזרחי, ואילו בקיר הדרומי, הפונה לירושלים, מצויה גומחה, אולי לארון הקודש.
חורבת ארבל. בית-הכנסת העתיק
[iframe src="http://qasrv.map.co.il/TripPath.html" width="100%" height="600"]
בילוי
גן לאומי חמת טבריה, שרידי טבריה הקדומה, בתי–כנסת ומרחצאות מימי בית שני על חוף הכינרת. בתחומי האתר נובעים המעיינות החמים המזינים את בריכות המרפא של חמי טבריה. בבית–הכנסת פסיפסים יפהפיים מהמאה הרביעית. ליד האתר נמצא המוזיאון לתולדות המרחצאות בטבריה, 04-6275287.
מרחצאות חמי טבריה (ספא), בתוך הגן הלאומי חמת טבריה, מרכז בריאות ומרכז נופש על שפת הכינרת, בריכה פתוחה ובריכה מקורה בחורף, בריכת פעוטות, חדרי טיפולים, סאונה, ג'קוזי, טיפולי פינוק, מדשאה, חוף פרטי, 04-6728500.
חופי הכינרת, סביב הכינרת יש עשרות חופי רחצה, חלקם אינו מוסדר וחלקם כן. המומלץ שבהם הוא חוף גיא, בתחום העיר טבריה, ובו פארק מים עם מגלשות, בריכת גלים, דשא, קיוסק ומזנון, 04-6700700.
השביל לגבעה, ליד כלנית, מרכז אמנות והישרדות שבנה חמזי עריידי. במקום מערה, אמפי קטן וגן פסלים. 04-6786027, 050-7830971.
לינה
ימק"א פניאל, טבריה, אכסניה השוכנת על קצה מצוק מעל המים וכל חלונותיה צופים אל הכינרת, 04-6720685.
נווה בכפר, מצפה, ארבע יחידות נופש בקצה המושב, ללא שכנים ועם נוף מרהיב של בקעת ארבל, 04-6795420.
מלון לביא, לביא, מלון מחודש ובו פסיפסים, נוף מרהיב וסוויטות מפוארות, 04-6799450.
מלון דונה גרציה, טבריה, מלון מחודש המנציח את פועלה של דונה גרציה, מהנשים החשובות שפעלו למען היהודים במאה ה16–. לובי מרשים וחדרים סטנדרטיים. ללא ילדים. 04-6717176.
אוכל
מסעדת גיא, אופציה פשוטה ונעימה לארוחה ביתית נטולת יומרה. תמיד מלא, תמיד טרי ובני המשפחה, דור חמישי בטבריה, תמיד נחמדים. גאוות הבית על מבחר יומיומי של כתריסר סוגי ממולאים. טבריה, ליד מלון פנורמה, 04-6721973.
דקס, מסעדה עשירה וגדולה, היושבת ממש על שפת המים. מתמחים כאן בבשרים הנצלים בגריל פחמים רגיל ובשיטת האסאדו – נתחי בשר רתומים לצלבי ברזל לצד מדורות. הבשר נצלה לאיטו וגם סופג את בשומת העשן. רציף הלידו, טבריה, 04-6792564.
טבריה הקטנה, הפתעה בנוף הטברייני הבעייתי של מלכודות תיירים דהויות. מסעדה נעימה המגישה דגים, פירות ים ובשרים. הקישון, טבריה 04-6792806, 04-6792148.
מסעדת הבית/מסעדת הפגודה, שתי מסעדות סיניות–תאילנדיות, האחת כשרה (פגודה) והשנייה לא, מול חוף לידו. פגודה פתוחה מראשון עד חמישי הבית – רק בסופי–שבוע 04-6725513.